היוזמה של ערים ידידותיות לילדים הושקה בשנת 1996 כפלטפורמה לקידום אג'נדה של זכויות ילדים, הן בעולם המתפתח והן בעולם המתועש. בשנת 2000 הוקמה המזכירות הבינלאומית של היוזמה והיא ממוקמת במרכז המחקר "Innocenti" של יוניסף, בפירנצה, איטליה. המזכירות מקדמת מחקר וניתוח של אסטרטגיות ופרקטיקות ליישום זכויות ילדים ברמה לוקאלית וכן פועלת לשיתוף ידע וניסיון בתחום. התכנית פועלת בכ-1,000 רשויות מקומיות ברחבי העולם.

 

העיר הראשונה בישראל בה פועלת התכנית במתכונתה הנוכחית היא ראשון לציון, בתקופה הקרובה עתידות להצטרף עוד מספר רשויות לתכנית.

 

תהליך העבודה-

• תהליך בנייתה של עיר ידידותית לילדים הוא תהליך מעשי שחייב לערב את הילדים בתוכו. יישום המודל אינו יכול להגיע רק מלמעלה, אלא מצריך בניית שותפויות אמיתיות עם הילדים עצמם, עם המשפחות ועם שאר הגורמים שמשפיעים על חייהם של ילדים.

• הניסיון מוכיח כי תהליך הבנייה יכול להתחיל בכמה אופנים; מלמעלה למטה- בהוראת ראש העיר או עפ"י החלטת מדיניות ממלכתית רשמית, תוך פעולה מתואמת להגעה לכל רמות האדמיניסטרציה וכל הפינות של העיר. או מלמטה למעלה- משכונה קטנה, ביוזמה של ילדים התובעים את זכויותיהם לשחק, לנוע בבטחה וכיו"ב, דבר המעיד על פוטנציאל ההתרחבות עירוני. ברב המקרים, יש שילוב של הגישות השונות.

•  במסגרת התהליך ניתן לפתח יוזמות נוספות ידידותיות לילדים דוגמת- בתי חולים או בתי ספר ידידותיים לילדים, פרויקטים סביבתיים להבטחת מים נקיים והיגיינה לילדים, הכלת קמפיינים של ילדים, ארגוני ילדים, ארגוני זכויות אדם וכו'.

• התהליך מצריך התחייבויות פוליטיות לצד פעילות מתוכננת ומוסכמת ברמת הממשל.

• שותפות ילדים בתהליך- לילדים יש את הזכות להישמע ושדעתם תישמע ותקבל משקל בקבלת החלטות. תהליך העמדת הילדים במקום גבוה באג'נדה העירונית אינו פשוט משום שלילדים אין קול, אך דוגמאות פרקטיות, מהרמה השכונתית והקהילתית המדגימות את החשיבות ואת ההשפעה החיובית שיש למעורבות ילדים, יכולות לסייע בקבלת תמיכה לקונספט של ערים ידידותיות. לדוגמא, מעורבות ילדים בבניית מתקני משחקים, עיצוב של בתי ידידותי לילדים, התייעצות עם ילדים בבתי הספר בנוגע למדיניות התנהגותיות וכן הלאה.

 

המודל-

המודל מטרתו לסייע לכל עיר להפוך לידידותית יותר לילדים בכל האספקטים- ממשל, סביבה ושירותים.

מסגרת העבודה הכללית המובאת כאן צריכה להיות מותאמת לרמה המקומית אל מול הצרכים הייחודיים, השאיפות והפרקטיקות השונות הנהוגות בעיר. אימוץ המודל הינו תהליך המערב אקטיבית את כל השותפים בו- רשויות מקומיות, חברה אזרחית, מומחים, קהילות וכמובן- ילדים.

 

היסודות לבניין עיר ידידותית לילדים-

היסודות הינם ארבעה עקרונות מפתח הלקוחים מן האמנה לזכויות הילד:

• מניעת אפליה (סעיף 2 באמנה):

עיר ידידותית לילדים היא כזו הידידותיות לכל הילדים ללא יוצא מן הכלל. יש לתת את הדעת ולטפל במקרים של ילדים הסובלים מאפליה בנגישות לזכויותיהם. אפליה משפיעה על ילדים בדרכים שונות ויש סוגים שונים של ילדים מופלים שיש לדאוג להם- ילדים שחיים ברחובות, ילדים נכים /מוגבלים, ילדי מיעוט אתני או מקבוצות מיעוט אחרות, ילדים עובדים.

• טובת הילדים (סעיף 3 באמנה):

עיר ידידותית לילדים מבטיחה שטובת הילדים נלקחת בחשבון בכל הפעולות הנוגעות לילדים. יש לתת עדיפות לילדים ולשים את צרכיהם בראש. מרבית הפעולות הנעשות ברמה העירונית נוגעות לילדים, במישרין או בעקיפין, ועל לכן יש לוודא שכל המחלקות וכל הרמות השונות של הממשל יהיו מודעות ורגישות להשפעה שיש להחלטות מדיניות קיימות וחדשות על ילדים.

• זכותם של כל ילד וילדה לחיים ולמקסימום התפתחות (סעיף 6 באמנה):

עיר ידידותית לילדים שואפת למקסם את הישרדותם ואת התפתחותם של כל ילדיה באמצעות מתן התנאים האופטימאליים לילדות ולחיי הילדים בהווה. התפתחות, בהקשר של האמנה, משמעה התפתחות פיסית, נפשית, רוחנית, מוסרית, פסיכולוגית וחברתית.

• הקשבה לילדים ומתן כבוד לדעותיהם (סעיף 12 באמנה):

בעיר ידידותית לילדים הילדים נראים ונשמעים. השתתפותם הפעילה כאזרחים וכבעלי זכויות מקודמת. העיר מבטיחה להם חופש להביע את עמדתם בכל הנושאים הנוגעים להם ומוודאת שדעותיהם נלקחות ברצינות במסגרת השלטון, בשכונותיהם, בבתי הספר ובמשפחותיהם. תהליך בניית עיר ידידותית חייב לערב ילדים במסגרתו כשותפים פעילים ומיודעים. 

 

אבני היסוד "עיר ידידותית לילדים"-

אבני היסוד הן מבנים ופעילויות של שלטון. אבני היסוד הן חיוניות להבטחת מעורבות אקטיבית של ילדים, להבטחת יישום תפיסה של זכויות הילד בכל צמתי קבלת החלטות ולקבלת זכויות שוות של גישה לשירותים בסיסיים.

 

תשע אבני היסוד קשורות ותלויות אחת בשנייה.

1.. השתתפות ילדים

קידום השתתפות פעילה של ילדים בנושאים הנוגעים להם, הקשבה ולקיחה בחשבון של דעותיהם. זוהי אבן יסוד חיונית לתהליך כולו.

• מעורבות של ילדים בתהליך איתור הצרכים, קבלת ההחלטות ויידועם על הנעשה במסגרת התהליך.

• הכרה בילדים כשותפים וכבני אדם אינדיבידואלים בעלי זכויות שוות.

• שינוי תהליכים בכל הרמות כדי שיתאימו לילדים בתחומים של- אופני העברת מידע, מבנים ואופנים לתביעת זכויות מצד התושבים, תזמון מועדי פגישות וכיו"ב.

• שילוב תפיסת זכויות הילד וההתחשבות בדעותיהם בתהליכי הכשרה של כל אלו העובדים עם ולמען ילדים.

• התייעצות עם ילדים בתחומים שונים, על בסיס הרקע שלהם- ילדים עם מוגבלויות וכיו"ב.

• שמיעת קולם של הילדים בכל תהליך אדמיניסטרטיבי ושיפוטי הנוגע להם.

 

2. מסגרת חוקית ידידותית לילדים

קידום זכויות הילדים במסגרת חקיקה ופיקוח במסגרות עבודה ובתהליכים שונים.

מסגרת חוקית מקיפה וכוללת, הנטועה ביסודות האמנה, חיונית לשם מניעת אפליה ולשם טיפוח מדיניות אחת כוללת ולא קבלת החלטות בשיטה של טלאים. המסגרת החוקית הנוגעת לילדים ומערבת אותם חייבת להיות ידועה כדי שתיושם כהלכה. לשם כך, יש צורך בתהליך העלאת מודעות והכשרה והיכן שצריך- באכיפה.

 

3. אסטרטגיה עירונית רחבה בנוגע לזכויות ילדים

פיתוח אג'נדה ובה אסטרטגיה מקיפה ומפורטת לבניית עיר ידידותית לילדים על בסיס האמנה לזכויות הילד.

האסטרטגיה צריכה להיות מותאמת לכל תהליך שנעשה בנידון ברמה הלאומית (במידה שהמדינה אכן קבלה את האמנה; ישראל כן). האסטרטגיה המקומית יכולה להוות גשר בין התכנון הלאומי לבין הנעשה בעיר, במטרה ליישם פרקטית את האמנה לזכויות הילד עליה חתומה המדינה.

• הבטחת גישה אחידה המבוססת על זכויות לכל השירותים העירוניים.

• התחשבות בכלל הגופים, המוסדות, המחלקות והתהליכים הנוגעים לילדים.

• קביעת יעדים ריאליים וישימים לקידום הזכויות הכלכליות, החברתיות, התרבותיות, האזרחיות והפוליטיות של ילדים.

• תיאור תהליך היישום.

• האסטרטגיה חייבת להיות ידועה לכל ולהיות מותאמת בשפתה הן לילדים והן לתחומי המקצוע השונים של בעלי מקצוע העובדים עם ולמען ילדים.

• על האסטרטגיה לכלול הוראות לפיקוח ולבחינה של יישומה- את השפעתה על חיי ילדים.

• תהליך בניית האסטרטגיה הוא אינו חד פעמי ותחום בזמן; על האסטרטגיה להיות מותאמת למציאות החיים כך שתהיה רלוונטית ולכן להיבחן אחת לתקופה.

 

4. יחידה לזכויות הילד או מנגנון תיאום

פיתוח מבנים קבועים במסגרת הממשל המוניציפאלי להבטחת מתן עדיפות לצורכיהם של הילדים.

דרך משמעותית לקידום זכויות הילדים במרכזי קבלת ההחלטות הינה הקמת יחידה בפרופיל גבוה. יחידה זו חייבת להיות מקושרת לדרגים הגבוהים של קבלת ההחלטות בעיר (ראש העיר).

תפקידי היחידה הינם רדיפה אחר יישום האסטרטגיה העירונית בנוגע לילדים, תיאום אפקטיבי ומקדם בין הגופים השונים הנוגעים לילדים, פיקוח והערכה.

יחידה זו אינה נוגסת בתפקידי המחלקות אלא מוודאת שתפיסת זכויות הילדים והאסטרטגיה העירונית נלקחות בחשבון. כמו-כן, לעיתים קרובות, צורכיהם של הילדים הולכים לאיבוד בין הגופים המטפלים השונים והיחידה תפקידה לדאוג שהדבר לא יקרה. בנוסף, היחידה תאתר ותזהה בעלי תפקידים ואנשי מפתח רלוונטיים האחראיים לתחומים שונים הנוגעים לילדים. תהליך זה הוא חשוב הן לצרכים פנימיים של קידום צורכי וזכויות הילדים והן לצרכים חיצוניים כדי למקד פניה בענייני ילדים לגורמים הרלוונטיים.

 

5. הערכה ובחינה של ההשפעה על ילדים

הבטחת קיומו של תהליך קבוע ומסודר לבחינת השפעת חוק, מדיניות או פעולה על ילדים- לפני, במהלך ואחרי היישום.

ברגע שמדיניות או חוקים מתחילים להיות מיושמים, צריכה להיות הערכה מתמשכת של השפעתם הממשית על חיי ילדים. מנגנונים של בחינה והערכה צריכים להיות תחת הרשות המוניציפאלית, אך בו בזמן על הרשות לקדם תהליכים של הערכה עצמאית בקרב ארגוני המגזר השלישי שיפעלו ככלבי שמירה של זכויות הילדים בעיר.

כמובן ששילובם של ילדים בתהליך הערכה והבחינה הוא קריטי כדי ללמוד את ההשפעות האמיתיות על חייהם.

 

6. תקציב לילדים

הבטחת התחייבות הולמת של משאבים וניתוח צורכי תקציב לילדים.

כדי לבחון קיומם של משאבים נאותים לקידום זכויות וצורכי הילדים, יש צורך בניתוח מדויק ומפורט של התקציב הקיים ושל סעיפי התקציב המופנים במסגרתו לילדים. על העיר לזהות האם הילדים מקבלים מידה נאותה של משאבים. עיר ידידותית לילדים צריכה לפעול לקידום זכויות ילדיה ברמה הלאומית ובאותו אופן להתייחס להקצאת משאבים לילדים ברמה הלאומית.

 

7. דו"ח קבוע על מצבם של הילדים בעיר

תהליך פיקוח ואיסוף מידע קבוע לבחינת מצב הילדים ומצב זכויותיהם בעיר.

עיר ידידותית לילדים תקיים בדיקה מתמדת ותאסוף באופן מבני נתונים סטטיסטיים ומידע בכל התחומים הנוגעים לילדים, מהלידה ועד גיל 18. בחינה ברמה העירונית מאפשרת הסתכלות דקדקנית וקרובה יותר לחיים האמיתיים של הילדים.

במסגרת קבלת וניתוח הנתונים יש להשתמש הן במחקרים על ילדים והן בעדויות של ילדים עצמם. הילדים, חשוב שיהיו מעורבים בהערכה עצמה, בקביעת הצרכים הנמדדים, בהעלאת פתרונות ובהכנת הדו"ח.

הדו"ח צריך להיות מפורסם ונגיש.

 

8. הופכים את זכויות הילד למוכרות-

קידום מודעות לזכויות הילד- בקרב ילדים ומבוגרים כאחד.

כדי שזכויות תהיינה אפקטיביות, עליהן להיות ידועות. בעיר ידידותית לילדים, מעמדם השווה של ילדים כבעלי זכויות יקודם ע"י כל מי שעובד/ת עימם. 

 

9. הגנה והסברה בלתי תלותיות למען ילדים

עיר ידידותית לילדים צריכה להיות בעלת אומץ כדי לעמוד למבחן על קידום זכויות הילדים וההגנה עליהן. ארגוני מגזר שלישי, במקומות רבים בעולם, היו אלו שסייעו לשיפור ממשי בחיי הילדים. חשוב שהעיר תתמוך בארגוני מגזר שלישי ותסייע בפיתוח מסגרות עצמאיות של זכויות אדם- כגון נציבות תלונות ילדים – למען קידום זכויות הילד.

 

כל הפעילויות והתהליכים הללו יתפתחו באופן טבעי ומבני ברגע שתצמח הכרה בקרב מקבלי ההחלטות בעיר ותתקבל החלטה פוליטית על בניית עיר ידידותית לילדים, מתוך הבנה שזוהי המחויבות של העיר לאור האמנה לזכויות הילד וכי הדבר משרת את העיר ואת אזרחיה. 

עיר ידידותית לילדים