בחודש דצמבר 2010 ייזמה הקרן הישראלית למען יוניסף את הקמתה של נציבות לילדים ולנוער כאחד האמצעים המומלצים ליישום האמנה בדבר זכויות הילד כמקובל במדינות מפותחות ברחבי העולם.

טיוטה ראשונה של הצעת החוק הוגשה על ידי יוניסף ישראל בתאריך ה- 16.1.2011 וח"כ זבולון אורלב, יו"ר הועדה, נענה ברצון לקידומה ונרתם להובילה יחד עם חברי הכנסת דוד אזולאי, זאב ביילסקי, ניצן הורביץ, אילן גילאון, מאיר שטרית ואיתן כבל.

 

בדיון מיום 25.1.2011 הוחלט על הקמת וועדה בין משרדית בראשות ד"ר פרץ סגל, ממשרד המשפטים, הדנה בהקמת מנגנון מתאים לנציבות זכויות ילדים . בפני הוועדה הופיעו מומחים רבים ובהם עו"ד מוריאל מטלון, יו"ר הקרן הישראלית למען יוניסף, גלית וידרמן סמנכ"ל הקרן הישראלית למען יוניסף ויוני מבורך ויובל אלגאלי נציגי קבוצת הנוער המובילה של יוניסף.

בנוסף אירח יוניסף ישראל את גב' ונסה סדלצקי מומחית לזכויות הילד ממכון אינוצנטי בפירנצה ביקורה של גב' סדלצקי והופעתה בפני בדיוני הוועדה הבין משרדית לדיון בהקמת הנציבות התאפשר לאחר פריצת דרך של הקרן הישראלית למען יוניסף בקידום הצעת החוק להקמת נציבות לילדים בישראל. הגב' סדלצקי סיימה לרכז מחקר בין לאומי מקיף בנושא, המחקר שעתיד לצאת בקרוב הינו ייחודי בהיקפו ומאפשר תמונת מצב עדכנית על נציבויות בעולם אופן הקמתן ודרכי פעולה אפשריות.

 

מדוע להקים נציבות לילדים ולנוער?

 

נציבות לילדים ולנוער הינה אחד מהאמצעים ליישום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. האמנה בדבר זכויות הילד היא הכלי הבינלאומי הראשון המחייב משפטית לשלב את מכלול זכויות האדם בעבור ילדים ומתבגרים: אזרחיות, תרבותיות, כלכליות, פוליטיות וחברתיות . בשנת 1989, החליטו מנהיגי העולם כי הילדים זקוקים לאמנה מיוחדת עבורם. המנהיגים רצו לוודא כי העולם יכיר בזכאותם של ילדים לזכויות אדם.

מרבית המדינות החברות באומות המאוחדות אישרו אמנה זו, בין אם בצורה מלאה ובין אם בצורה חלקית. עצרת האו"ם הסכימה לאמץ את האמנה ולצרפה לחוקים הבינלאומיים ב-20 בנובמבר 1989. בספטמבר 1990, נכנסה האמנה לתוקף בישראל, וליוניסף הקרן הבינלאומית להצלת ילדים המנדט לקידום יישומה.

סעיף 4 של האמנה קורא למדינות החתומות להתאים את חוקיהן לרוח האמנה. "המדינות החברות ינקטו צעדים נאותים, תחיקתיים, מינהליים או אחרים, למימוש הזכויות המוכרות באמנה זו. באשר לזכויות כלכליות, סוציאליות ותרבותיות, ינקטו המדינות החברות אמצעים כאמור, עד מירב המידה הניתנת על פי המשאבים שברשותם, ומקום שדרוש, במסגרת שיתוף הפעולה בינלאומי."

ועדת האו"ם לזכויות הילד פרסמה בשנת 2003 רשימת אמצעים כלליים ליישום האמנה, והם אינם נוגעים לזכות ספציפית ומטרתם להגן על כל הזכויות והעקרונות שנקבעו באמנה, בניהם גם מוסד נציבות לזכויות הילד, שמטרתו להבטיח את יישום האמנה וקידום ההבנה האוניברסלית של זכויות ילדים ומתבגרים.

בישראל מוקמת "הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה" ברשות כב' השופטת סביונה רוטלוי שמונתה בשנת 1997 על ידי שר המשפטים דאז מר צחי הנגבי. מטרת הועדה הייתה בחינת מימוש מחוייבותה של מדינת ישראל ליישום האמנה בדבר יכולותיהם, מעמדם וזכויותיהם של ילדים בדין הישראלי. בין המלצותיה, מתבקשת הקמת וועדה מייעצת במשרד המשפטים, שתמונה על ידי שר המשפטים, שתייעץ לו בנוגע להקמתם או שיפורם של גופים קיימים שתכליתם תהא קידום הכולל של יישום זכויות הילדים. המלצות הועדה אומצו על ידי שר המשפטים אך לא יושמו בפועל.

בסוף שנת 2010 התכנסה הוועדה לזכויות הילד של הכנסת ביוזמת יוניסף ישראל, אשר ביקשו לבחון את שאלת הקמת נציבות לזכויות הילד בישראל.

 

מדוע נחוצה נציבות ילדים ונוער בישראל?

 

1. כיום מטפלים בילדים תשעה משרדי ממשלה – מביא לפיצול ומחסור בשירותים עבורם ובעקביות הטיפול. בנוסף, למשרדי הממשלה והגופים השונים אין תוכנית אסטרטגית ממשלתית כוללת אשר שמה את טובת הילד במקום הראשון.

2. חוסר תיאום של משרדי הממשלה – על פ וועדת מומחים בין משרדית זוהי הסיבה המרכזית לכך שלא נמנעו 36 מקרי רצח של ילדים בידי הוריהם בשנת 2010. נושאים נופלים בין הכיסאות, כי לא יודעים מי אמור לטפל בהם (הסעות לילדים בעלי צרכים מיוחדים - משרד הרווחה או משרד החינוך?).

3. מחסור בנתונים - כיום אין אף גורם רשמי האוסף ומנטר מידע לגבי מצב הילדים בארץ וכנגזרת מכך, לא תמיד ישנו טיפול מתאים בקשיים עמם מתמודדים ילדים.

4. חוסר נראות בתקציבי הממשלה- בשל הפיזור בטיפול בילדים כיום אין נראות או מדדים לתקצוב, עבור תקציבי הממשלה המיועדים לילדים.

5. מחסור במשאבים - ממשלות רבות מציגות מחסור במשאבים כהצדקה לאי יישום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. מחקרים מאשרים כי השנים הראשונות לחיי ילדים ואפילו לתקופת ההיריון יש ​​השפעה משמעותית על הצמיחה העתידית של ילדים אלה קובעים את סיכויי החיים שלהם ותרומתם לחברה, עלות השירותים לילדים שנפגעו הינה גבוהה פי כמה מעלות יישום זכויותיהם של ילדים.

6. הטבע הנסתר של מרבית הפרות זכויות הילד - הפרת זכויות ילד רבות מתרחשות בתוך הבית או בתוך המוסד שבו הם חיים. בהיעדר גישה עצמאית למנגנוני תלונות או סנגור משמעות הדבר היא כי מבצעי התעללות יכולים להמשיך לעשות זאת ללא חשש מעונש.

7. השפעת לובי - על מימוש זכויות ילדים רבים יכולים לאיים על אינטרסים רבי עוצמה. בין אם זו חברה המזהמת את הסביבה ומסכנת חיי ילדים או יצרני סיגריות המבקשים לגייס מעשנים צעירים חדשים. לילדים אין יכולת להצביע ואין גישה ללובי רב עוצמה המשפיעים על סדר היום הממשלה. לילדים יש מעט, אם בכלל, גישה לאמצעי התקשורת, למשל, ודעותיהם נשמעות לעתים רחוקות. נציבות ילדים ונוער תוכל להגן על האינטרסים שלהם.

8. ילדים מושפעים יותר על ידי פעולה - או אי פעולת הממשלה יותר מכל קבוצה אחרת- כמעט כל מדיניות ממשלה משפיעה על ילדים במידה מסוימת בעיות כמו עוני, או זיהום סביבתי עלולות לגרום לילדים פגיעה לא מידתית. ילדים הם גם בין המשתמשים הכבדים ביותר של שירותים ציבוריים, כגון חינוך, בריאות הילד, ושירותי נוער.

9. גישה מוגבלת- לילדים גישה מוגבלת למנגנוני תלונות, מערכת המשפט ובתי המשפט.